מבוא לוול-סטריט

From The Joel on Software Translation Project

Jump to: navigation, search

אתמול רואיינתי על-ידי דן בריקלין. אחרי ששאל אותי רבות על קוד-פתוח, ואני חושש שעניתי על השאלות שלו כך שירגיזו אנשים שחושבים שאפשר ממש להרוויח כסף מתכנות קוד-פתוח, אבל בכל אופן, אחרי כל השאלות האלה, הוא שאל האם יש לי משהו להוסיף.

"כן!" עניתי. "לעולם, לעולם, לעולם אל תקנה איגרות חוב בקימעונאות דרך הברוקר שלך, במיוחד לא איגרות חוב עירוניות [פטנט אמריקני למינוף החוב של העיריה שלך. הערת המתרגם].

זה לא היה ממש קשור לקוד-פתוח, אבל חשוב שתדע שאם יש לך חשבון השקעות והברוקר שלך מנסה לדחוף לך איגרות-חוב, אסור לך לקנות אותן. העמלות שהברוקרים גובים יעלו לך בריבית של שנה שלמה, כך שביום שקנית את האיגרת, כבר הפסדת כסף. אבל יש משהו מפחיד אפילו יותר בשוק איגרות החוב הקמעונאיות –למעשה, מדובר בתרמית – שהבורסה גורמת לכמה איגרות חוב להיראות כהשקעות מצוינות עבורך, המשקיע הממוצע, כשלמעשה הן השקעות גרועות.

להלן החידה שפרסמתי בפוסט הקודם:

יש לך מאה-אלף דולר פנויים להשקעה. באיזה אג"ח ממשלתי תבחר?

איגרת א', ב', או ג'?

איגרת חוב א' מניבה 4.15%. אם אתה קונה את האיגרת הזו, תקבל ריבית של 4150 דולר בסוף כל שנה בכל אחת מעשר השנים הבאות. יחד עם תשלום הריבית האחרון, תקבל חזרה את מאה-אלף הדולר שלך.

איגרת חוב ב' מניבה 4.5%. תקבל ריבית של 4500 דולר בסוף כל אחת משלושים השנים הבאות. יחד עם התשלום האחרון, תקבל את כספך חזרה.

איגרת חוב ג' מניבה אפילו יותר! היא משלמת ריבית של 4.75%. תקבל 4750 דולר בסוף כל שנה למשך עשר שנים, ותקבל חזרה גם את ההשקעה המקורית שלך, אלא אם הממשלה מחליטה לשמור את הכסף שלך עוד קצת אצלה. במקרה כזה, תקבל 4750 דולר לשנה למשך עשרים שנה נוספות, ואז תקבל את כספך חזרה.

איגרת חוב ג' מורכבת מעט יותר מהשתיים הראשונות והיא דורשת הסבר. במלאות עשר שנים להשקעה באיגרת החוב, הממשלה מקבלת זכות להחליט האם לשלם לך עכשיו את מאה אלף הדולר שלך ולהפסיק להיות חייבת לך, או לשמור את מאה אלף הדולר אצלה למשך עשרים שנה נוספות ולהמשיך לשלם לך ריבית. העיקרון הוא שזכות ההחלטה היא של הממשלה.

בכל מקרה, איגרת חוב ג' משלמת לך את הריבית הטובה ביותר, בין אם הכסף יישאר אצל הממשלה למשך עשר שנים או שלושים.

טיפשי לקנות את איגרות החוב א' או ב', נכון? ברור שאיגרת ג' היא הבחירה המוצלחת מכולן.

נכון?

רמזים לתשובה: הנח שאתה כל כך מסכן עד שאתה פטור ממס על ההכנסה מהריבית שתקבל מאיגרות החוב. כך שאתה יכול להזניח חישובי ריבית. בנוסף, הנח שכל האיגרות בטוחות באותה המידה, וניתן לסמוך לחלוטין על הממשלה שתחזיר לך את מלוא הכסף שלך. לסיום, זו אינה שאלה מכשילה ואין כאן שום טריק.

לפני שאציג את הפתרון לחידה, אני רוצה לנכש כמה הסחות דעת:

1. החידה לא עוסקת בריבית-דריבית. האג"ח לא צוברות ריבית. הן פשוט משלמות לך את הריבית אחת לשנה. מה שתבחר לעשות עם הכסף שמשולם לך הוא הבעיה שלך. תוכל לרכוש בו אג"ח אחרות, אבל מי יודע מה תהיה הריבית שתקבל? שערי הריבית משתנים חדשות לבקרים ואינם ניתנים לחיזוי. 2. החידה לא עוסקת בשאלה האם תצטרך את הכסף בעוד עשר שנים, או האם תמות בעוד עשרים שנה, או האם הגירעון הממשלתי יגדל או יקטן בתקופה האמורה. אני רק שואל, בהינתן שכל התנאים החיצוניים זהים, איזו אג"ח משתלמת עבורך יותר.

ועכשיו, לתשובה.

אג"ח ג' נראית, ממבט ראשון, כמשתלמת ביותר. היא נותנת ריבית גבוהה יותר, כך שהברוקר שלך יכול לשקר לך שקרים לבנים כדוגמת "אתה מקבל 4.75% עליה, פטור ממס! כמה אתה מקבל מהבנק? 2%" רוב האנשים מסתכלים על שער הריבית ומנסים להשקיע בנייר שיישא את הריבית הטובה ביותר. כך שמהסיבה הזו בלבד, רוב האנשים בוחרים באג"ח ג'.

אבל מעט משקיעים אמיצים ונבונים מנסים לפתור את הבעיה באופן הבא:

  • אם אקנה את אג"ח ג', יש שתי אפשרויות:

1. הממשלה תחזיר לי את הכסף בעוד עשור 2. הממשלה תחזיר לי את הכסף אחרי שלושים שנה

  • במקרה הראשון, אני עושה יותר כסף משהייתי עושה עם אג"ח א'... בעשר שנים אני מרוויח 4750 דולר לשנה, לעומת 4150 דולר, וזה יוצא יותר!
  • במקרה השני, אני עושה יותר כסף משהייתי עושה לו קניתי את אג"ח ב'... בשלושים שנה אני מרוויח 4750 דולר לשנה, לעומת 4500 דולר, וגם כאן זה יוצא יותר!
  • כך שבכל מקרה אני עושה יותר כסף!
  • יותר כסף, יותר כסף, יותר כסף, אני הולך על האפשרות שמשלמת יותר כסף! מה יכול להיות גרוע בלקיחת סיכון, אם בכל מקרה אני מקבל יותר כסף?

וגם האנשים האלה קונים את אג"ח ג'.

והם נשדדים לאור היום.

אסביר מדוע.

הסוד טמון ביום ההוא, בעוד עשר שנים, בו הממשלה תחליט האם לשלם לך את כספך עכשיו או לשמור אותו אצלה לעשרים שנים נוספות.

כיצד היא תחליט?

כמה אנשים חושבים "טוב, תלוי האם יהיה לנו נשיא גרוע שממשיך לצבור גירעונות, כך שהממשלה תצטרך יותר כסף, או שיהיה לנו נשיא טוב שישלם את החוב הלאומי, כך שהממשלה לא תצטרך את הכסף שלי".

לא. לא בזה העניין תלוי, למעשה. העניין תלוי אך ורק בשאלה הבאה: מה יהיו שערי הריבית באותו היום בעוד עשר שנים בעתיד.

וזו הסיבה.

נניח שהריבית תרד במהלך העשור הבא. נניח שבעוד עשר שנים הריבית תרד אל מתחת ל-4.75%.

במקרה הזה, הממשלה תשלם לך את כספך בדיוק בזמן, בגלל שהיא יכולה ללוות את אותו הכסף בדיוק תמורת ריבית נמוכה יותר. למשל, אם הריבית בעוד עשר שנים תהיה רק 4%, הממשלה תחסוך 750 דולר לשנה אם תלווה את כספה במקום אחר ותחזיר לך את כספך, כך שהם צריכים להיות מטורפים כדי לא לעשות כן.

אבל מה יהיה אם הריבית תעלה?

במקרה הזה, הממשלה לא תשלם לך את כספך חזרה, אפילו אם יש להם עודף כסף! אם הם לא צריכים את הכסף שלך, הם יכולים פשוט להלוות אותו למישהו אחר. למשל, אם הריבית בעוד עשר שנים תהיה 6%, אז הממשלה תלווה את מאה-אלף הדולר שלך למישהו אחר בריבית של 6%, תרוויח 6000 דולר לשנה, ותשלם לך 4750 דולר לשנה, כך שהיא תרוויח 1250 דולר לשנה, בהם תשתמש עבור החזרי מס לאיזה איל-נפט מטקסס, ולהפציץ כל מיני מדינות עולם-שלישי, או מה שזה לא יהיה.

אבל הנקודה החשובה היא:

   * אם הריבית תרד, הם ישלמו לך אחרי עשר שנים
   * אם הריבית תעלה, הם לא ישלמו לך אחרי עשר שנים

שים לב לכך שמה שתעשה הממשלה לא קשור לשאלה האם הממשלה "תצטרך" את הכסף שלך או לא בעוד עשר שנים. מה שהיא תעשה קשור רק לשאלה מה יהיו שערי הריבית.

עכשיו, הבה נבחן את אג"ח ג' לאור מה שלמדנו.

קנית את אג"ח ג'.

הריבית עולה.

נדפקת, בגלל שאתה תקוע עם אג"ח גרועה שנושאת ריבית נמוכה, למרות שכולם מקבלים ריבית גבוהה.

או שאולי הריבית דווקא יורדת.

נדפקת, כי הממשלה מחזירה לך את האג"ח שלך, ויש לך ביד כסף שניתן להשקיע רק באיגרות חדשות, הנושאות את הריבית החדשה, הנמוכה.

נדפקת בכל מקרה. הדרך היחידה לא להידפק היא לקוות שהריבית תישאר פחות או יותר מה שהיא עכשיו.

כשאתה קונה את איגרת החוב ג', אתה מוותר על משהו בעל ערך. אתה נותן לממשלה את האפשרות לוותר על האג"ח שלך.

לאפשרות הזו יש ערך כספי, בגלל שאתה מסכים לספוג שינויים בריבית. האנשים בוול-סטריט מסוגלים לכמת ולחשב את הספיגה הזו.

למעשה, איגרת חוב ג', ביום הקניה שלה, "במחירה הנקוב היום והסיכון שהיא מגלמת", שווה 2000 דולר פחות מאג"ח א' או ב' במחירן הנקוב היום והסיכון שהן מגלמות.

"הסיכון שהיא מגלמת" הוא מושג שמשמעו "הדעה שיש לשוק לגבי האג"ח, כפי שהיא משתקפת במחיר שהשוק מוכן לשלם עבורה", בהקשר של הציפיות לשינוי עתידי בשערי הריבית, כלפי מעלה או מטה.

הרשו לי לתרגם זאת. אג"ח ג', שנראית כעיסקה הטובה ביותר לכמעט כל אחד שלא מבין במסחר באיגרות חוב, שווה 2000 דולר פחות.

אם תיקחו את שלושת האיגרות ותנסו למכור אותן היום בשוק ההון, תקבלו מאה אלף דולר עבור איגרות א' וב', אבל רק 98 אלף עבור איגרת ג'.

איך חישבתי את המספר הזה?

ובכן, לא חישבתי אותו. אין לי מושג איך מחשבים אותו. ג'ארד חישב אותו עבורי על-ידי כך שהלך למשרד שלו, סגר את הדלת מאחוריו והתיישב מול המחשב לזמן מה. הוא עשה כמה דברים מוזרים ומורכבים בעזרת מסוף הבורסה שלו (מסוף של "בלומברג", 1500 דולר לחודש), גיליונות אלקטרוניים (מגיעים חינם כשקונים "אופיס") ודיסק של Green Day (מנוי ב-Rhapsody בשמונה דולרים לחודש). הוא היה צריך עקומת תמורה, הוא היה צריך לחשב את הסיכון שהאיגרת מגלמת, וכל מיני חישובים אחרים. עשן התאבך מתחת לדלת המשרד שלו. לאחר זמן מה הוא יצא בשיער סתור וחולצה מקומטת, והודיע שאג"ח ג' שווה 2000 דולר פחות.

מסתבר שהסוחרים שמוכרים את אג"ח ג' הכניסו נגזרת חמקמקה לתוכה, ולא תוכלו לחשב את שווי הנגזרת הזו אם זה לא המקצוע שלך, אבל אני מבטיח לך שהם חישבו אותה עד האגורה האחרונה ומפרישים לכיסם שני אחוזים מכספך, ואתה נשדד כשאין לך בכלל את היכולת והתחכום לחשב אפילו עד כמה.

זו התרמית.

רוב האג"ח הנמכרות למשקיעים קמעונאיים על-ידי ברוקרים, מוסוות מאחורי מצג של ריבית גבוהה כשהאמת היא שהריבית הזו לא מפצה אותך במקרה שתרצה למכור אותה ביוזמתך.

זה לא מקרה. האיגרת תוכננה לפעול כך. האנשים שמוכרים איגרות כאלה מכניסים אליהן אפשרויות ליציאה מוקדמת בגלל שהן מאפשרות להם לשכנע אותך שאתה מקבל ריבית גבוהה על כספך. למעשה, האיגרות האלה מתוככנות מראש כדי שתפסיד בכל מקרה.

אבל שוב, ברוקרים בימינו, כשמסביבם פועלות קרנות נאמנות זולות או ברוקרים זולים אחרים, אינם אלא מכשירים שפשוט נועדו לשדוד משקיעים קמעונאיים.

Personal tools